החלטה בתיק ס"ע 12127-09

1.            לפניי ערעור לפי סעיף 13ד לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, על החלטת מרכזת חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת, שלא ליתן היתר לפיטוריה של המשיבה 1 מעבודתה במערערת.

להלן העובדות העולות מכתבי הטענות:

2.         המשיבה 1 (להלן - המשיבה) התקבלה לעבודה במערערת, חברה העוסקת בייבוא, שיווק והפצה של ציוד רפואי.

תחילת עבודה בחודש בנובמבר 2008.

              המשיבה פוטרה ביום 9.7.09.

בעקבות פיטוריה, הגישה תביעה נגד המערערת, בטענה כי פוטרה שלא כדין, עת עברה טיפולי פוריות ובגין טיפולי הפוריות.

3.         המערערת הגישה ביום 4.8.09, בדיעבד, בקשה למרכזת חוק עבודת נשים (להלן - המרכזת), לפיטורי עובדת הנמצאת בטיפולי פוריות (הבקשה צורפה כנספח מע/2 לכתב הערעור).

 ביום 2.11.09 התקבלה החלטת המרכזת, שלא להתיר את פיטורי המשיבה (ההחלטה צורפה כנספח מע/1 לכתב הערעור).

4.         בהחלטתה, פירטה המרכזת את טיעוני המעביד ואת טיעוני העובדת וכן את הראיות שהוגשו לה ע"י הצדדים. לאחר מכן פירטה את נימוקי החלטתה, כדלקמן:

            " 1. עסקינן בבקשת היתר בדיעבד לפיטורי עובדת בטיפולי פוריות לשם הזהירות בלבד.

            2. לגרסת המעביד, הפיטורים נדרשים בשל אי שביעות רצון מתפקודה והתנהלותה של העובדת.

              3. לגרסת המעביד, אין תחולה לסעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים, מאחר והעובדת לא הודיעה על היעדרויותיה ולא המציאה אישורים כנדרש בחוק.

            4. בבחינת חומר הראיות, נמצא כי העובדת הודיעה על היעדרויותיה באמצעות SMS והממונה משיבה לה באחת ההודעות - 'בהצלחה, תביאי איתך אישור מחלה, לא חייבת להופיע סיבה' (24/4/09).

            5. משנמצא כי המעביד לא דרש מהעובדת אישורים מפורטים אין מקום כעת לטעון כי האישורים שהעובדת המציאה אינם עונים לדרישות החוק.

            6. לאור האמור, אני מוצאת כי סעיף 9(ה) חל במקרה זה.

            7. סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים קובע את הכלל על פיו חל איסור בפיטורי עובדת בטיפולי פוריות ללא היתר ולא יותרו הפיטורים באם קיים קשר בין היעדרויות לפיטורים, וזו לשונו - ...

            8. בבחינת אסמכתאות המעביד, נמצא כי הערות לעניין תפקודה של העובדת הינן ברובן לאחר הודעתה על טיפולי פוריות.

            9. בהתייחס לאסמכתאות בבקשת ההיתר, בסיכום פגישת משוב מיום 27/4/09... עולה כי היעדרויות העובדת פוגעות בעבודה ולדבריו 'במהלך השיחה דובר על ימים בהם שעות העבודה כפי שנראו על דו"ח הנוכחות, לא תואמות את אופי משרתה... התנהלות זו בעייתית מאחר והמטלות שקיבלה בשוטף, לא הושלמו'.

            10. בהתייחס לסיכום זה, עת היעדרויות העובדת מהוות שיקול בהפסקת עבודתה, אני מוצאת פגיעה לכאורה בחוק שוויון הזדמנויות.